שם טוב רודי נ' ס ט י מצקי(2005) בע"מ ואח'

פסק דין

כללי:

התובעת הינה אישה בת 61, העוסקת במתן ייעוץ נופש ומשמשת כיועצת נופש בחברת מאגר אטרקציות בע"מ.

הנתבעת הינה חברת ביטוח שביטחה את רכב התובעת בזמנים הרלוונטיים לתובענה.

אין מחלוקת בין הצדדים לשאלת החבות והכיסוי הביטוחי והדיון יתמקד בנזק שלכאורה נגרם לתובעת.

אירוע התאונה:

מכתב התביעה עולה, כי ביום 11.6.2009, נפגעה התובעת, בעת מעבר מחניית כלי הרכב של מרכז "ביג" באילת לחנות הספרים הממוקמת במרכז ומנוהלת ע"י הנתבעת 1 ומעדה על המדרכה במעבר מהחניה לחנות הספרים.

טענות התובעת:

לטענת התובעת, במעבר מהחניה לחנות הספרים, בנויה מדרכה מישורית בתחילתה, אך המשכה חצוי ובנוי במדרון אלכסוני, כאשר מבנה זה יוצר מדרגה שתחילתה בגובה אפס והמשכה, אשר לא נראה לעין לבאים מכיוון החניה, מעמיק אלכסונית לאורך מספר מטרים היוצרים מדרגה מכשילה.

התובעת מוסיפה וטוענת, כי בסמוך לתחילת המדרון הוצבה אדנית צמחים גדולה, כתמרור אזהרה למכשול, אולם, לטענתה, אדנית זו מטעה ומכשילה, שכן הבאים מהחניון מניחים בטעות כי קיים המשך מישורי לרצפת החניה.

כאמור לעיל, התובעת מעדה במדרגה המכשילה והובהלה לבית החולים "יוספטל" באילת, שם אובחנו נזקיה ובין היתר נמצא כי בעקבות המעידה שברה את קרסול רגלה השמאלית. התובעת שוחררה מבית החולים לאחר שקרסולה גובס ולאחר שצוותה לא לדרוך על כף רגלה הפגועה.

כתוצאה מהתאונה רותקה התובעת למיטתה מיום התאונה ועד 15.8.2009, דהיינו: כחודשיים ימים.

טענות הנתבעות:

לטענת הנתבעות 1 ו – 2, מדובר בתאונת עבודה, שכן האירוע אירע במסגרת עבודתה של התובעת ולכן היה על התובעת למצות את ההליך מול המוסד לביטוח לאומי, על מנת לתבוע את הנזקים הנטענים על ידה. עוד טוענות הנתבעות 1 ו – 2, כי אירוע התאונה אירע שלא בתחום חזקתה של הנתבעת מס' 1, אלא בתחומה של הנתבעת מס' 3, אשר מתחזקת את מקום התאונה ולכן עליה מוטל הנטל לפצות את התובעת, בגין נזקיה הנטענים.

הנתבעת מס' 1 טוענת, כי סיפקה לכל הבאים בשעריה תנאים תקינים לחלוטין ונהגה ככל מחזיק מקרקעין סביר, תוך שמירה על כללי הבטיחות בחנות אשר ברשותה.

הנתבעות 1 ו –2 מוסיפות וטוענות, כי התאונה הנטענת אירעה כתוצאה מרשלנותה הבלעדית והמכרעת של התובעת ולכן אין להטיל עליהן כל אחריות.

לטענת הנתבעות 3 ו –4, אין כל קשר סיבתי בין מעשיהן ו/או מחדליהן, לבין הנזקים הנטענים ע"י התובעת. הנתבעות 3 ו – 4 מוסיפות וטוענות, כי יש להשית על התובעת רשלנות תורמת בשיעור 100% או בשיעור גבוה אחר.

לחילופין, טוענות הנתבעות 3 ו – 4, כי נזקיה של התובעת נגרמו בגין רשלנותן וחוסר זהירותן של הנתבעות 1 ו – 2, מאחר והתעלמו מקיומו של המפגע, לא תיקנו את המדרכה, לא דאגו לסימון המקום ו/או לשלטי אזהרה, לא התריעו על המפגע והניחו אדנית צמחים באופן מסוכן ולא בטיחותי.

חוות הדעת:

התובעת פנתה לד"ר גידו וייסינגר – מומחה כירורג אורטופדי, אשר קבע את נכויותיה כתוצאה מהתאונה.